"מתנות 60" למדינת ישראל

"אשת חיל מי ימצא: דימויי נשים לוחמות בשנות הקמת המדינה
מוזיאון הנגב לאמנות מציג את התערוכה ""אשת חיל מי ימצא: דימויי נשים לוחמות בשנות הקמת המדינה". ". בתערוכה מוצג נושא תפקידם של הנשים בהקמת המדינה
בחודש דצמבר 1947 כתב נתן אלתרמן בשירו המכונן "מגש הכסף" :

"אז מנגד יצאו
נערה ונער
ואט-אט יצעדו הם אל מול האומה.
לובשי חול וחגור וכבדי נעלים
בנתיב יעלו הם
הלוך והחרש.
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום-הפרך וליל קו-האש".

המדינה קמה וכך גם צבא ההגנה לישראל, ועד מהרה נתנה פקודת אי-גיוס נשים לתפקידי לחימה. הלוחמות של יום הפרך וליל קו האש הוסגו לאחור והודרו מהמרחב הציבורי.

לנושא דמות החייל באמנות הישראלית הוקדשו מספר מחקרים ותערוכות, אך למרות שביצירות רבות ניתן לראות כי ליד החיילים ניצבות חיילות, נפקד חלקן מהשיח וכמעט ולא ניכרת התייחסות אליהן.
התערוכה תבחן את ייצוגי האישה הלוחמת, החיילת, באמנות היפה ובאמנות הממסדית בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת

תמונה: 

בשנת השישים למדינת ישראל חיים בה כ- 250,000 ניצולי שואה, כמחצית ממספר הניצולים שהגיעו אליה מיום היווסדה. סיפורם הדרמטי על אדמת הארץ – סיפור בלתי ידוע – הוא נושאה של תערוכה זו.
בתולדות ההגירות אין דומה לסיפורם של העולים הניצולים. לעתים נדירות בהיסטוריה, אם בכלל, קרה שקבוצת מהגרים שזה מקרוב באו, חדרה – ובעצמה שכזו – אל תוך חברה, והייתה שותפה באופן כה פעיל בעיצובה.
המילה "בחירה" היא מילה מרכזית לגבי הניצולים שעלו ארצה. עם תום מלחמת העולם השנייה בחרו מרבית הניצולים להתרכז בבניית חיים, והם בחרו לעשות זאת בארץ-ישראל, שאותה כינו "הבית".
לגבי מקצתם היה כל זה מאוחר מדי והם לא הצליחו לשקם את חייהם, אך ברובם נמצאו כוחות נפש בל ייאמנו. סיפורם הקיבוצי הוא סיפור של ניצחון אישי ואנושי.
טביעות אצבעותיהם ניכרות בכל התחומים: בהתיישבות, בהתגייסות לצבא, בתעשייה, בכלכלה, במשפט ובתרבות. ישנם בקרבם ציירים וגרפיקאים, משוררים וסופרים, ספורטאים ורקדנים, אנשי אקדמיה ואנשי רוח. רבים מהם נתפסים בציבור כישראלים ילידים. השפעתם חרגה זה מכבר מהתחום הפרטי אל התחום הציבורי והיומיומי בחיי הישראלים.

תמונה: 

לכבוד מלאות 60 שנה למדינה, יוצגו באגף הנוער משחקים וצעצועים משנותיה הראשונות של המדינה ובחצר הפעילה יוכלו סבים וסבתות ליהנות עם ילדיהם ונכדיהם, ליצור, לשחק ולטעום מן החוויה של החיים בארץ לפני 60 שנה דרך עיני הילד

בספרית אגף הנוער במוזיאון ישראל התערוכה."על המפה- מפת ישראל באיור בציור ובסמל" "עִצמו עיניים וחשבו על מפת הארץ; כעת נסו לצייר את מתווה הקווים והפיתולים של המפה המוכרת כל-כך – כיצד תתחילו? אולי מהפינה הצפון-מערבית של קו החוף, מראש הנקרה: היד תונף אל-על ואט-אט תתווה את קו החוף, באזור חיפה תעצור ותתעקל למעין חוטם, ובעיקול נדיב יותר תשרטט את שארית מישור החוף. ואולי דווקא מפנים הארץ, ממזרח – בקו דק אבל בוטח ייווצר לו נהר הירדן היורד דרומה, בערך בגובה חיפה יהפוך הקו למעין אליפסה קטנה, הלוא היא הכינרת, ייסגר וימשיך דרומה בואכה ים-המלח. חיבור שני הקצוות באלכסונים ייצור את הנגב ויסגור את הצורה הפתוחה בדיוק רב בעיר אילת ובמפרץ ים-סוף, תוחם את גזרתה הארוכה והצרה של מפת הארץ".מוזמנים למסע אחר לבקר ולהגיב

תמונה: 

"אור, הירח שאני מצייר
יש לו פה והוא מפזר
הבטחות בחושך
רחוק, רואה את הילד שבי
וצוחק עלי מרחוק,
כמו חלום."
[ארז ברזוליק ותמיר חיטמן]

במסגרת שיעור אומנות יצרו הבנות מנורת שולחן.
כל בת יצרה מנורה אישית ומקורית משלה.
רק לראות ולהתפעל!
חומרים: חומר, צבע קרמי(אנגוב), חוט ברזל, נייר משי
גודל משתנה ממנורה למנורה.
המנורות בתצוגה, לחצו והם יאירו לכולנו

תמונה: 

במוזיאון ישראל התערוכה "כחול על גבי לבן: מסמכים חשובים בתולדות מדינת ישראל" המסמכים שיוצגו שמורים בדרך כלל בגנזך המדינה - הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל.

מתוך האוסף העשיר של הגנזך, הכולל מיליוני פריטים, נבחרו לתצוגה מסמכים בעלי עניין מיוחד, שלא נפסלו על ידי הצנזורה.
נפתחה לקהל במוזיאון ישראל ב-7 באוקטובר. בין השאר יוצג בה גם העותק המקורי של מגילת העצמאות, שזה כ-60 שנה לא הוצג בציבור. מראה המגילה אמנם מוכר, אבל יתלוו אליה טיוטות מקוריות של הנוסח, ונרתיק כסף בעיצוב בצלאל שנועד לאחסן את המגילה.

מסמכים מכוננים אחרים שיוצגו בתערוכה הם הפקודה להקמת צה"ל; הסכמי שביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב מ-1949; טופס מקורי חתום של חוק השבות מ-1950; הסכם השלום בין ישראל למצרים; עותק מקורי של ההצהרה הרשמית בדבר הפסקת מצב הלוחמה בין ישראל לממלכה הירדנית ההאשמית, חתום בידי יצחק רבין, המלך חוסיין וביל קלינטון, והעט בו חתם חוסיין על ההסכם.

תמונה: 

6 שבועות לפני סוף השנה התחלנו עם החידות: בכל שבוע פורסמו חידות אודות אירועים מאחד מעשורי המדינה. כתה שפתרה נכונה את החידות זוכתה בנקודות. במקביל כל כתה קבלה נושא כגון: חינוך, עליה, התיישבות, בטחון. היה עליה ליצור עלון קיר המתאר את התפתחות הנושא במהלך 60 שנות המדינה, וכן להפיק סרטון של 5 דקות, שקשור לנושא. כתה י הפעילה את החטיבה במשחק הקשור לעלוני הקיר.
ביום האחרון של השנה יצאה כל כתה לפגוש דמות, הקשורה לנושא הכתתי, ושמעה ממנה שיחה. לאחר מכן ערכו סיור חוויתי ובסופו חתמו על אמנה "לפעול עם א-ל" בתהליך הגאולה, וצפו בסרטים שהפיקו הכתות.

תמונה: 

אמץ אתר תחילתו בביקורים הראשונים בבית, למדנו רבות על עברו של בן גוריון וביתו בעזרת פעילויות אשר העבירו לנו חברי צוות הבית. ככל שעברה השנה התחברנו יותר לבית וצברנו חומר רב. מעבר למידע העיוני שקיבלנו, גם תרמנו לפיתוח ותחזוק הבית, כדוגמא, שתילת פרחים בגינה, בניית דחליל וכן הלאה. לקראת סוף השנה, לאחר שכבר למדנו רבות על אודותיו של בן-גוריון ועזרנו בתחזוק הבית, התחלנו לעבוד באופן עצמאי על פרויקט הסיום משותף, אשר נועד לחזק את הזיקה של שכבות הגיל הצעירות יותר למורשת ארצנו.
הפרויקט, או ליתר הדיוק הפרויקטים, עובדו על ידינו במשך כחודשיים. בפרויקט, התחלקה שכבת ח', לקבוצות הנעות בין 4 ל-6 תלמידים. משימתנו הייתה להציג את המידע שצברנו בבית במהלך השנה בפני שכבת הגיל הנמוכה יותר בבית ספרינו בצורה מעניינת וייחודית.
מוזמנים לבקר באתר ובבית בן גוריון

תמונה: 

בית ספר "מסילות" הוא בית-ספר לחינוך מיוחד שיקומי – רב-תחומי בעיר בת-ים.
בית הספר נותן מענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים רב-תחומיים, המאופיינים בפיגור וקשיים רב-תחומיים בגילאי 6-21.
ייחודו של בית-הספר בתחום השיקומי-חברתי. בית הספר רואה בהקניית כישורי חיים ובשיקום בקהילה, כתפיסת עולם המובילה לחיים נורמטיביים ופעילים. דגש ניתן על מיומנויות היסוד בלמידה, התנסויות בסדנאות עבודה ויצירה, המשמשות כלי להפנמת ערכי עצמאות אישית, חברתית ותעסוקתית. כל זה בסביבה תומכת, אינטימית וחמה.
גישה מערכתית המשלבת את התחום החינוכי והטיפולי.
גישה המפתחת את התחום הרגשי, קוגינטיבי-לימודי, התנהגותי-חברתי, המכוונת אל הפרט.
דיאלוג קבוע ורצוף בין הצוות הפרא-רפואי לצוות החינוכי במטרה למצוא מכנה משותף לחינוך ולתרפיה.
אינטראקציה גמישה ודינמית בין הפרט לבין הקבוצה.

"בית הספר הוא החיים ולא רק הכנה לחיים" (דיואי)

במסגרת פעילויות ביה"ס - למדו התלמידים אודות צמחי תבלין ופרחי ארץ ישראל וזאת - במסגרת הפעילות בסדנת החממה המתקיימת בביה"ס. תלמידי ביה"ס מברכים את מדינת ישראל בפרחים.

תמונה: 

אנו תלמידי חטיבת הביניים בר-לב בכפר סבא,מעניקים למדינת ישראל לכבוד 60 שנה להיווסדה את האתר השיתופי בו ניתן למצוא מידע על ישראל ודוגמאות של עבודות תלמידים לרגל המאורע.
במסגרת פעילות בית הספר לכבוד 60 שנה, נתבקשו התלמידים בשיעורי אנגלית לבחור נושא הקשור לתרבות הישראלית ,לחקור אותו ולבנות פעילויות שונות כגון:שאלון טריוויה או מצגת.בשלב האחרון הועלו עבודותיהם לאתר בנושאים אלו: אוכל ישראלי ,השגים שלנו בספורט ,המצאות ישראליות ,מוסיקה ישראלית,היסטוריה ,מקומות בישראל ואישים המהווים כולם מקור גאווה לכולנו בני נוער מכל העולם יכולים להתרשם מהעבודות ולחוות את דעתם.נוסף על כך,נבנה בלוג מיוחד לבית הספר ,לכבוד 60 שנה למדינת ישראל ,על מנת לאפשר לתלמידים ומורים מכל העולם לשלוח לנו ברכות ותפילות לכבוד המאורע.התלמידים מתבקשים לשלוח את דגל מדינתם ולכתוב את המילה שלום בשפתם.
לבית ספרינו נשלח וידיאו בדיסק בו מצולמים תלמידים מאיווה המברכים את מדינתנו.נוסף על כך,קיבלנו כרטיסי ברכה מתלמידים מטוויאן המברכים את המדינה במלאת לה 60 שנה.
אנו גאים לקחת חלק בתערוכה המוצגת באתר זה ומודים על ההזדמנות שניתנה לנו.

The pupils at Bar-Lev Junior High School worked on a

תמונה: 

בשנת תשס"ח, שנת השישים למדינת ישראל, ימלאו ק"ן (150) שנה להולדת אליעזר בן-יהודה. לציון שנה מיוחדת זו המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית והפיקוח על הוראת העברית מודיעים על תחרות מיזמים בתחום הלשון העברית בשנת הלימודים תשס"ח.
בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות ברחבי הארץ מוזמנים להכין מיזמים בנושאים האלה: אליעזר בן יהודה – דמותו ומפעליו; המאבק על תחיית הלשון העברית; דמויות מרכזיות בתקופת התחייה; ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית; אוצרות העברית לתקופותיה; חידושי המילים והמילונות העברית; העברית והזהות היהודית.

המיזמים יוגשו לאקדמיה ללשון העברית עד יום ראשון, ב' באדר ב' תשס"ח (9 במארס 2008).
המיזמים יוגשו לשיפוט לפני ועדת שופטים. המיזמים שייבחרו יוצגו באירוע מרכזי שיתקיים בחסותה של האקדמיה ללשון העברית ובשיתוף משרד החינוך, ויזכו את בתי הספר בפרסים.
לרשות המורים והתלמידים יועמדו מקורות וחומרי עזר.
הכיתות שבכוונתן להשתתף בתחרות מתבקשות להודיע על כך לאקדמיה בדוא"ל

לפרטים אנא פנו למזכירות האקדמיה ללשון העברית, טלפון 02-6493555; דואר אלקטרוני:

.

תמונה: