"מתנות 60" למדינת ישראל

שישה מוזיאונים, שישה עשורים, מדינה אחת שש תערוכות לכבוד שישים שנה למדינת ישראל
הפרויקט הוא פרי יוזמה משותפת של משרד המדע, התרבות והספורט, המחלקה למוזיאונים ולאמנות פלסטית והמוזיאונים המשתתפים בו, בתמיכת גופים ממשלתיים ופרטיים.
"שישה מוזיאונים שישה עשורים ומדינה אחת". הכרזה היא שער לתערוכות
הנפתחות , ודרך נוספת להכיר שישים שנות יצירה ומדינה. בפרויקט שותפים שישה מוזיאונים גדולים ברחבי הארץ; כל מוזיאון בחר להציג את העשייה האמנותית בעשור אחד בתולדות המדינה.
מוזיאונים שבהם נפתחו התערוכות:
" הגמוניה וריבוי " העשור הראשון המשכן לאמנות עין חרוד
לידת ה"עכשיו", באמנות ישראל בשנות השישים, מוזיאון אשדוד לאמנות
גופי עצמי: שנות השבעים באמנות ישראל מוזיאון תל אביב לאמנות
צ'ק־פוסט: אמנות שנות השמונים בישראל, במוזיאון חיפה לאמנות
"ובסוף נמות" אמנות צעירה בשנות התשעים בישראל, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
"זמן אמת" אמנות בישראל 1998 - 2008, מוזיאון ישראל בירושלים

טכסט נילווה כרזה

גנים שוחרי מוזיאון טכסט נילווה כרזה לגננת

השתלמויות למורים באמנות בעקבות התערוכות והכרזה

תמונה: 

בשנת השישים למדינת ישראל חיים בה כ- 250,000 ניצולי שואה, כמחצית ממספר הניצולים שהגיעו אליה מיום היווסדה. סיפורם הדרמטי על אדמת הארץ – סיפור בלתי ידוע – הוא נושאה של תערוכה זו.
בתולדות ההגירות אין דומה לסיפורם של העולים הניצולים. לעתים נדירות בהיסטוריה, אם בכלל, קרה שקבוצת מהגרים שזה מקרוב באו, חדרה – ובעצמה שכזו – אל תוך חברה, והייתה שותפה באופן כה פעיל בעיצובה.
המילה "בחירה" היא מילה מרכזית לגבי הניצולים שעלו ארצה. עם תום מלחמת העולם השנייה בחרו מרבית הניצולים להתרכז בבניית חיים, והם בחרו לעשות זאת בארץ-ישראל, שאותה כינו "הבית".
לגבי מקצתם היה כל זה מאוחר מדי והם לא הצליחו לשקם את חייהם, אך ברובם נמצאו כוחות נפש בל ייאמנו. סיפורם הקיבוצי הוא סיפור של ניצחון אישי ואנושי.
טביעות אצבעותיהם ניכרות בכל התחומים: בהתיישבות, בהתגייסות לצבא, בתעשייה, בכלכלה, במשפט ובתרבות. ישנם בקרבם ציירים וגרפיקאים, משוררים וסופרים, ספורטאים ורקדנים, אנשי אקדמיה ואנשי רוח. רבים מהם נתפסים בציבור כישראלים ילידים. השפעתם חרגה זה מכבר מהתחום הפרטי אל התחום הציבורי והיומיומי בחיי הישראלים.

תמונה: 

לכבוד 60 שנה למדינת ישראל, נזכרנו בספרי הילדים, חדשים וישנים, והחלטנו לעשות עליהם תערוכה לכבוד 60 שנה למדינת ישראל, נזכרנו בספרי הילדים, חדשים וישנים, והחלטנו לעשות עליהם תערוכה.
כולנו אוהבים לקרוא ספרי ילדים. הילדים אוהבים אותם בגלל הסיפור, בגלל הציור וגם בגלל שלרבים מהם זו שעה קסומה של בילוי עם אבא או אמא. המבוגרים אוהבים אותם בגלל הסיפור (בואו נודה בכך), בגלל הציור, בגלל שזו שעה קסומה עם הילדים וגם בגלל שהם נזכרים בשעות הקסומות שלהם כילדים עם הוריהם.
אבל מעבר לסיפור ולשעה הקסומה, אנחנו במוזיאון בחרנו להתרכז בפן נוסף – שאלות ועקרונות מדעיים וטכנולוגיים שנמצאים בכל תחומי חיינו – גם אלה שבסיפורי ילדים.

תמונה: 

לכבוד מלאות 60 שנה למדינה, יוצגו באגף הנוער משחקים וצעצועים משנותיה הראשונות של המדינה ובחצר הפעילה יוכלו סבים וסבתות ליהנות עם ילדיהם ונכדיהם, ליצור, לשחק ולטעום מן החוויה של החיים בארץ לפני 60 שנה דרך עיני הילד

בספרית אגף הנוער במוזיאון ישראל התערוכה."על המפה- מפת ישראל באיור בציור ובסמל" "עִצמו עיניים וחשבו על מפת הארץ; כעת נסו לצייר את מתווה הקווים והפיתולים של המפה המוכרת כל-כך – כיצד תתחילו? אולי מהפינה הצפון-מערבית של קו החוף, מראש הנקרה: היד תונף אל-על ואט-אט תתווה את קו החוף, באזור חיפה תעצור ותתעקל למעין חוטם, ובעיקול נדיב יותר תשרטט את שארית מישור החוף. ואולי דווקא מפנים הארץ, ממזרח – בקו דק אבל בוטח ייווצר לו נהר הירדן היורד דרומה, בערך בגובה חיפה יהפוך הקו למעין אליפסה קטנה, הלוא היא הכינרת, ייסגר וימשיך דרומה בואכה ים-המלח. חיבור שני הקצוות באלכסונים ייצור את הנגב ויסגור את הצורה הפתוחה בדיוק רב בעיר אילת ובמפרץ ים-סוף, תוחם את גזרתה הארוכה והצרה של מפת הארץ".מוזמנים למסע אחר לבקר ולהגיב

תמונה: 

תערוכה חדשה: דפוס מונזון-ברמץ:מהליטוגרפיה אל האופסט
התערוכה מתעדת את התהליכים שעבר דפוס מונזון, מדפוס קטן בעיר העתיקה (מול מוזיאון חצר הישוב הישן)ועד לדפוס המייצר כרזות למפעלים גדולים דוגמת "שמן","עלית" ועוד.
בתערוכה מוצגות:מפות,כרזות, עטיפות לשוקולד וסוכריות,עטיפות לסיגריות,פנקס תלושים מתקופת הצנע,ועוד.

תמונה: 

"אור, הירח שאני מצייר
יש לו פה והוא מפזר
הבטחות בחושך
רחוק, רואה את הילד שבי
וצוחק עלי מרחוק,
כמו חלום."
[ארז ברזוליק ותמיר חיטמן]

במסגרת שיעור אומנות יצרו הבנות מנורת שולחן.
כל בת יצרה מנורה אישית ומקורית משלה.
רק לראות ולהתפעל!
חומרים: חומר, צבע קרמי(אנגוב), חוט ברזל, נייר משי
גודל משתנה ממנורה למנורה.
המנורות בתצוגה, לחצו והם יאירו לכולנו

תמונה: 

דגם ירושלים מסוף ימי בית המקדש השני מציג את העיר כפי שנראתה לפני כאלפיים שנה, כאשר הגיעה לשיא גודלה ותפארתה. ירושלים התפרשה אז על פני כאלף ושמונה מאות דונם, פי שניים משטח העיר העתיקה היום, ומנתה קרוב למאה וחמישים אלף תושבים.

תמונה: 

במוזיאון ישראל התערוכה "כחול על גבי לבן: מסמכים חשובים בתולדות מדינת ישראל" המסמכים שיוצגו שמורים בדרך כלל בגנזך המדינה - הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל.

מתוך האוסף העשיר של הגנזך, הכולל מיליוני פריטים, נבחרו לתצוגה מסמכים בעלי עניין מיוחד, שלא נפסלו על ידי הצנזורה.
נפתחה לקהל במוזיאון ישראל ב-7 באוקטובר. בין השאר יוצג בה גם העותק המקורי של מגילת העצמאות, שזה כ-60 שנה לא הוצג בציבור. מראה המגילה אמנם מוכר, אבל יתלוו אליה טיוטות מקוריות של הנוסח, ונרתיק כסף בעיצוב בצלאל שנועד לאחסן את המגילה.

מסמכים מכוננים אחרים שיוצגו בתערוכה הם הפקודה להקמת צה"ל; הסכמי שביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב מ-1949; טופס מקורי חתום של חוק השבות מ-1950; הסכם השלום בין ישראל למצרים; עותק מקורי של ההצהרה הרשמית בדבר הפסקת מצב הלוחמה בין ישראל לממלכה הירדנית ההאשמית, חתום בידי יצחק רבין, המלך חוסיין וביל קלינטון, והעט בו חתם חוסיין על ההסכם.

תמונה: 

ביחידה זו עורכים התלמידים הכרות עם צורות תיישבות שהוקמו בארץ בעת החדשה, החל מתקופת העליה הראשונה והקמת המושבות הראשונות ועד ימנו. התלמיד יבחר צורת התיישבות אחת שבה יבחר לגור וינמק את הסיבות לכך. בשלב הסופי התלמיד מתבקש לשכנע אותנו באמצעות הבלטת היתרונות של צורת ההתיישבות מדוע כדאי להתגורר דווקא בצורת התיישבות.
בסופו של תהליך יפיק התלמיד פירסום שישווק את בחירתו.

תמונה: 

היחידה עוסקת במושג "הנצחה" והדרכים השונות והמגוונות של המדינה ויחיד להנציח נופלים. היחידה מורכבת מחמש פעילויות הבנויות עפ"י סטנדרטים במידענות. בשתי המשימות האחרונות התלמיד בוחר לוחם/איש מערכת הביטחון שנפל במילוי תפקידו. מתאר את חייו ושרותו הצבאי, לתכנן דרך להנציח את הלוחם ולהפיק תוצר המנציח את הלוחם.

תמונה: